אתה כנראה תופס את תיק היד שלך בלי לחשוב פעמיים. יש לו את כל התאים הנכונים, הוא גדול או קטן מספיק עבור הצרכים וההעדפות שלך, והוא נושא בצורה מאובטחת את כל הציוד החיוני היומי שלך. מה שאולי לא הבנת הוא שהתיקים שאנו משתמשים בהם היום הם וריאציות משופרות בהרבה מהתיקים של פעם, שעונים לצרכים מודרניים ייחודיים (שלום, טלפונים סלולריים) ומכפילים כהצהרה אופנתית - בין אם זה מינימליזם,יוקרה שקטה, מקסימליזם, או מעבר לכך.
שוחחנו עם שני סטייליסטים עם רקע בתולדות האופנה כדי ללמוד עוד על האבולוציה המלאה של תיקים במהלך עשרות השנים. אז בין אם אתה סתם סקרן ובין אם אתה מחפש מזון למסיבה, המשך לקרוא.
- אמילי בלומנטל, מומחה לתיקים, מעצב ומנחה פודקאסט שלמעצב תיקים 101
- לינדזי ברני, מומחה אופנה מוביל ומחבר שלאתה לא יכול לעזוב את הבית עירום
היסטוריה של תיק יד עתיק
תיקים אולי מרגישים כמו המצאה מודרנית עם הכיסים המפוארים שלהם והכיסים עם רוכסן, אבל הם קיימים כבר די הרבה זמן - מאות אלפי שנים, למעשה. מהפכת הדיבורית האמיתית קדמה למסלולים לפני יותר מ-350 מאות שנים, אומרת אמילי בלומנטל, מומחית לתיקים, מעצבת ומנחת פודקאסט שלמעצב תיקים 101. "כבר בתקופת האבן העתיקה בשנת 38,000 לפני הספירה, שקיות סיבים שימשו לאחסון מזון וכלים לציד ולאיסוף", היא אומרת.
אבן הדרך הגדולה הבאה בספרי ההיסטוריה של תיק היד הגיעה במהלך התקופה הנאוליתית, בשנת 5300 לפני הספירה, אומר בלומנטל. אוצי איש הקרח, מומיה שמורה היטב של אדם שחי בתקופה זו נמצאה בהרי האלפים האיטלקיים כשהוא חובש חגורה עם נרתיק שהכיל את צרכיו. הירוגליפים עתיקים נראו גם של גברים עם כיסי שרוך קטנים סביב המותניים.
ימי הביניים והרנסנס
למרות אותם מקורות עתיקים, נשים יצטרכו לחכות בסבלנות עד למאה ה-14 בערך כדי שיהיה מקובל מבחינה חברתית לסחוב כל דבר גלוי. לפני עידן הכיסים המעצים היה נרתיק החגורה.
"לנשים היו כיסים רקומים גדולים בחגורות מתחת לחצאיות, שהגישה אליהם הייתה דרך חריצים בשמלות, כמו חבילות פאני מוקדם", אומרת בלומנטל. "אז הם הוחלפו בקלאץ' הרשמי הראשון, שנוצר בעידן הוויקטוריאנית, שנקרא 'רשתות', ועשוי מבד דקורטיבי המחזיק לא יותר ממטפחת ומריח מלחים. התיקים התחילו להיות מהודרים יותר עם ה'שאטלין' במאה ה-16, שהיה תיק מותן עם סדרת רשתות עם כלי בית תלויים ממנו".
הרשת הייתה נקודת מוצא דרך המהפכה התעשייתית, אם כי זה היה הסתגלות אלגנטית ומשופרת יותר. הגרסה החדשה הזו תאמה טוב יותר את השמלות של אז, שהפכו רזות יותר.
המאה ה-19
הנה החלק בהיסטוריה שבו תיקים מתחילים להיראות קצת יותר כמו מה שאנחנו מכירים ומשתמשים בו היום. זה היה בזמן הזה שבו עיבוד מודרני יותר באמת המריא, אומרת לינדזי ברני, מומחית אופנה מובילה ומחברתאתה לא יכול לעזוב את הבית עירום.
"בזכות תנופת הייצור של המהפכה התעשייתית, התרחשו שינויים גדולים בתעשיית האופנה. אקססוריז התחילו לתפוס את הבמה באופנת הנשים, ותיקים הפכו ליהלום שבכתר", היא אומרת.
בלומנטל מוסיף כי הרצון להחזיק תיק יד התבסס עוד יותר על ידי הגידול בנסיעות ברכבת ובאוקיינוס, עם רצון מיוחד לפונקציונליות גבוהה ועמידות.
"למרבה העניין, אחד ממעצבי התיקים הידועים הראשונים לנשים הוקם על ידי אישה. בשנת 1839, הרייט ג'יין קייב (או מערת HJ) יצרה את סל הרכבת ואת גזעי העור לנסיעות באנגליה", אומר בלומנטל. "לא רק שהיא פיתחה תיקים עשויים עור והייתה מהראשונות לפרסם במגזין, אלא שנאמר שהיא ההשראה ללואי ויטון וגוצ'י".
תחילת המאה ה-20
עד המאה ה-20, תיקי היד גדלו בגודלם ככל שנשים הפכו עצמאיות יותר. עובדי המפעל היו זקוקים לתיקים יציבים וגדולים יותר, והאליטה ברמה הגבוהה בחרה בגרסת היוקרה.
"תיקים התפתחו לסמלי סטטוס למסחור. קניות בחנויות כלבו הפכו נפוצות יותר, מה שהוביל ליותר עצמאות לנשים, מה שהשפיע על עיצוב התיקים כדי לקחת צלליות של גברים כמו הילקוט אבל לתת טוויסט נשי", אומרת בלומנטל. "סופרג'טים לבשו תיקי כתף מעור במקום קודמו בשרשרת התיקים המעודנת שלהם, ובתיקים היו כעת תאים לאחסון נוסף".
למרות שהרוכסן הומצא בשנת 1913, הוא לא ממש עשה את דרכו לתיקים עד 1923 כאשר אמיל-מוריס הרמס נסע ברחבי צפון אמריקה ופגש את הנרי פורד. בלומנטל אומר שהרמס הגישה פטנט על הרוכסן לייצור מוצרי עור, והם יצרו את Le Sac Pour L'Auto. תיק זה נודע בשם Hermès Bolide, תיק היד הראשון עם סגירת רוכסן.
שנות ה-20 השואגות ראו גם את הפופולריות של תיקי ערב קטנים מעוטרים בחרוזים, רקמה ואלמנטים מתכתיים. בסביבות הזמן הזה, תיקים בעלי ידית עליונה עם מסגרות מובנות עלו גם הם בפופולריות, וסיפקו קצת יותר פונקציה.
אמצע המאה ה-20
הרבה קרו באמצע המאה ה-20. כמה רגעים מרכזיים כוללים את תיק הדלי Noé של Gaston-Louis Vuitton - שנועד לשאת בקבוקי שמפניה מבלי לשבור אותם - ואת Hermès Sac à Dépêches (תיק דואר). מאוחר יותר הוא זכה לתהילה בתור "תיק קלי" כאשר גרייס קלי השתמשה בו כדי להסתיר את הריונה.
"לאחר ביטול מס הבלו הפדרלי (FET) ב-1953, צלליות התיקים הפכו לראוותניות יותר ומגוונות יותר, כשהביקוש לתיקים מרקיע שחקים", אומר בלומנטל. "תיקים גדולים יותר ומובנים - כמו תיקי מסגרת וילקוטים - חזרו לקדמת הבמה, ומשקפים את השגשוג המחודש לאחר המלחמה".
היא מוסיפה שגם מעצבים אימצו חומרים יוקרתיים, כולל תנין, עור נחש ויען, והתנסו בעיצובים נועזים ותוססים. זה היה גם בתקופה זו כאשר שאנל 2.55 האייקונית כעת הציגה צללית מרופדת עם רצועות שרשרת.
"חומרים חדשים כמו Lucite ופלסטיק אפשרו צורות שובבות וקופסתיות בתיקים מזדמנים, בעוד שצלליות רכות וגדולות גדולות זכו גם הן לפופולריות בשל המשיכה האופנתית אך הפונקציונלית שלהן", אומר בלומנטל. "יובאו קש ורפיה ונוספו לצללית חדשה של תיק סל. תקופה זו סימנה את החזרה של היצירתיות והשפע בעיצוב תיקי היד, תוך שימת דגש על צורות ייחודיות, צלליות וצבעים מרהיבים".
בשנות ה-60, האופנה ראתה גם יותר ביטוי עצמי ושימוש בחומרים של "עידן החלל" כמו PVC, פוליאוריטן, ניילון בליסטי, סקוטש וקוולר. האהובים על ההיפים כללו זמש עם פרנזים, עור בעבודת יד, מקרמה ותיקי כתף דמויי תיק.
סוף המאה ה-20
דברים החלו להשתנות בקצב מהיר ונכנסו לשנות ה-70 ולאורך המילניום החדש. "בזכות האסתטיקה המסנוורת של הדיסקו של שנות ה-70, האופנה הבוהמיינית תפסה את אור הזרקורים. תיקים יוצרו מבדים כמו זמש עשיר ועור, וסטודיו 54 ראה את מצמדי הרשת האייקוניים של וויטינג ודיוויס", אומר ברניי. "שנות ה-80 אימצו את הסגנון המקסימליסטי עם התמקדות במותגי מעצבים. ה-CC המשולב המפורסם של שאנל הפך להיות מצרך אופנתי, כמו גם תיקי הניילון של פראדה".
היא מוסיפה כי בשנות ה-90, אופנה חשקה ב-"It-bag" - אולי בזכותסקס והעירבגט פנדי של קארי בראדשו. ברניי אומר שבזמן זה, תיקי גב של פראדה הוצגו גם כחלופה פונקציונלית ושיקית לנשיאת ארנק, והדפס הלוגו החתימה של לואי ויטון הפך למרכיב עיקרי של תיק יד יוקרתי, מושלם לעבודה או לסוף שבוע.
עוד רגע תיק איקוני: ליידי דיור על שם הנסיכה דיאנה, שהפכה לסמל של מלכות ואלגנטיות. שלבשה לראשונה על ידי ליידי די בשנת 1995, השם שונה ל"ליידי דיור" לאחר שהציגה אותו, בכחול, בגאלה MET 1996. "התיק של ליידי דיור מגיע בצורות וצבעים רבים, ומתגלה כתוספת מרהיבה באמת לארון שלך", אומר ברניי.
היום ומעבר לכך
הבזק קדימה אל שנות ה-2020 ונוכל להצביע על כמה השפעות מרכזיות לתיקים. המגיפה בהחלט עיצבה מחדש את סדרי העדיפויות שלנו עם הערכה עמוקה יותר לקלות ולנוחות בכל הספקטרום - אפילו באופנה. "תיקי כרית רכים ורכים מעור עשיר כמו MZ Wallace Crosby Hobo מספקים תחושה של שמיכת תמיכה רגשית", אומר ברניי.
יש גם מגמת צמצום מסוימת שמתרחשת כרגע, כאשר אנשים נוטשים את הארנקים לחלוטין ובמקום זאת בוחרים בתיקים קטנים-קטנים ומינימליסטיים. חברות מסוימות, כמו Bandolier, אפילו יוצרות ארנקים שתוכננו במיוחד כדי להכיל את החובה הקיימת ביותר כיום: טלפונים סלולריים.
ברניי אומרת שיחד עם הטרנדים הללו, היא יכולה לראות טרנדים של תיקי יד נעים לעבר חדשנות בת קיימא, כמו גם מעצבים שמתנסים בחומרים מחודשים ובווריאציות של יוקרה ידידותית לסביבה - כמו תיק קלוד מאת Sezane. "אייקוני התיק ימשיכו, אבל מעצבים ימשיכו לחקור דרכים חדשות וחדשניות ליצור את הדור הבא של פריטים איקוניים", היא אומרת.